פסק-דין בתיק ע"ר 28953-01-11

1.         הערעור הוא על החלטת כבוד השופטת פוקס, כרשמת בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 26/12/2010, בת"א 41599-07-10, לפיה נדחתה בקשת המערער לפטור אותו מתשלום אגרה בשל אי עמידה בתנאי השני במצטבר - סיכויי ההליך.

2.         המערער הגיש תביעה למתן פסק דין הצהרתי אשר יורה על ביטול הסכם פשרה שנחתם בינו לבין המשיב מס' 1 (להלן: הבנק ), ואשר הסדיר את חובו של המבקש בגין אי פירעון תשלומי משכנתא על דירת המגורים.

            במסגרת כתב התביעה טען המערער, כי הבנק לא עמד במילוי התחייבויותיו על פי הסכם הפשרה, לא מילא אחר הוראות פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בתיק עש"א 197/08 (כבוד השופטת תמר נתנאל-שרון), וכן טען כנגד החלטות שניתנו במסגרת הליכי הוצל"פ נגדו.

3.         כבוד הרשמת חזרה והעמידה את שני התנאים המצטברים הדרושים לצורך דיון בבקשה לפטור מאגרה: האחד, העדר יכולת כלכלית, והשני, סיכויי ההליך.

            בנוגע לתנאי הראשון, הניחה כבוד הרשמת כי אכן התנאי מתקיים, במיוחד נוכח העובדה שהליכי פשיטת רגל שנפתחו כנגד המערער, נמחקו בהעדר תועלת לנושים וכן לאור החלטות שונות שניתנו בעניינו של המערער, במסגרתן הורה בית המשפט על מתן פטור מתשלום האגרה, בשל מצוקתו הכלכלית במהלך השנתיים האחרונות.

            לאור ההנחה האמורה, ומאחר שלא נדרשתי לחזור ולדון בקיומו של תנאי זה, לא חזרתי והוריתי למזכירות לזמן את המשיבה מס' 2 לדיון בתיק זה.

            בשל תקלה, לא הוזמנה משיבה זו מלכתחילה. משהוגשו המסמכים כנדרש, לא היה מקום לחזור ולהורות על זימונה של משיבה זו, לאור הקביעה האמורה.

            לפיכך, גם לצורך הדיון בערעור, ההנחה היא כי התנאי של העדר יכולת כלכלית מתקיים לצורך מתן הפטור כמבוקש.

            ואולם כתנאי מצטבר, יש לחזור ולבחון את סיכויי ההליך העיקרי - היא התביעה למתן סעד הצהרתי.

4.         לטענת המערער, על פי המסמכים שהוגשו מטעמו, טעתה כבוד הרשמת משקבעה כי אין סיכויים להליך בו נקט וכי זכותו שטענותיו יתבררו ותיבחן דרך התנהלותו של הבנק כאשר אינו מציית לפסק הדין שניתן בתיק עש"א 197/08, וכמו כן נוקט בהליכי מימוש משכון למרות שהזכות לעשות כן, התיישנה.

            לכן, מבקש המערער לקבוע כי סיכויי ההליך בתובענה שהגיש, מבססים מתן פטור בתשלום האגרה, ולחלופין, לאפשר לו תשלום אגרה בתשלומים של 150 ש"ח לחודש.

5.         לעמדת הבנק יש לדחות את הערעור, ויש לראות בהליך שהוגש משום נדבך נוסף שבמסגרתו מנצל המערער את הליכי בית המשפט, שעה שהוא נוהג להגיש הליכים באופן סידרתי, כאשר הבנק הוא המשיב.

            הבנק מדגיש כי מדובר על הסכם פשרה שנחתם בשנת 2000 בעת שהיה מיוצג על ידי עורך דין ובעת שניהל משא ומתן ארוך, ולמרות האמור, ממשיך המערער ומגיש הליכים חוזרים על עצמם כנגד הבנק, והכול כאשר מדובר בסכומים גדולים ומשמעותיים.

            הבנק מציין עוד כי הליכי פשיטת הרגל כנגד המערער נפתחו ביוזמת מס הכנסה כנושה, ואלה נסגרו בהעדר תועלת לנושים וכן בשל חוסר תום הלב של המערער. לעניין אחרון זה מפנה הבנק להחלטת בית המשפט המחוזי (כבוד השופט מנחם רניאל) בתיק פש"ר 966/08, שם ציין בית המשפט כי המערער כחייב לא התנהל בתום לב בהליכי פשיטת הרגל.

            במסגרת תיק פשיטת הרגל ביקש המערער להמשיך בהליכים שונים בבית המשפט. בהחלטה שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת חני הורוביץ בתיק פש"ר 966-08), ביום 27/5/2009, קבע בית המשפט כי אין עוד מקום להגיש הליכים כנגד הבנק.

            על בסיס הפירוט האמור, ביקש הבנק לדחות את הערעור ולחייב את המערער בהוצאות.

6.         מאחר שהמחלוקת שנותרה נוגעת לסיכויי ההליך בתביעה האזרחית שהגיש המערער בבית משפט זה, יש חשיבות לבחון את התביעות הקודמות שהגיש המערער כנגד הבנק.

            ראוי לציין את התביעות שהוגשו בעבר באותם נושאי מחלוקת כדי להצביע על החלטות בית המשפט בנוגע לסיכויי התביעה שם, והן כדי ללמוד על סיכוי ההליך הנוכחי.

על דרך הפירוט נציין, שבית המשפט שם  (במסגרת הליכי פשיטת הרגל - תיק פש"ר 966-08) התייחס לתביעה כספית שהגיש המערער כנגד הבנק בת"א 180-10-08 בבית משפט השלום בחיפה, בגין מחדליו לטענת המערער, בטיפול הבנק בהסכם הפשרה. בית המשפט הבהיר שם שהנושא כבר נדון במספר ערכאות ו" אין סיכוי לתביעה ואין מקום לאשרה".